הגעתי לעולם בחורף 73 , לבית מלא חום ואהבה. אמא טובת לב ואבא חייכן, מוזיקה תמיד הייתה ברקע, מאלביס פרסלי ועד מרגלית צנעני. תקופת הילדות שלי הייתה נפלאה, שכנים שהם כמו משפחה, דלתות פתוחות, משחקי חברה מתחת לבניין… כיף. 

כבר כילדה אהבתי ליצור. מצד אחד אהבתי את המטבח בטירוף (הייתי יושבת על השיש ולא זזה בכדי לראות מה אמא שלי עושה), ומצד שני אהבתי לטפס על עצים, לשחק בגוגואים, שבע אבנים ולתפור בגדים לבובות, אבל הכי אהבתי להפוך את האופניים שלי בכדי לגעת בשרשרת ולהתלכלך בגריז !

כשהגעתי לגיל 10.5 חיי כפי שהכרתי אותם השתנו. אבי היקר נפצע בתאונת דרכים פציעת ראש קשה. חודשיים היה ללא הכרה, אמא בילתה לילה איתנו ולילה בבית החולים, הימים היו לא פשוטים וגרמו לי ולאחיותיי להפוך חזקות ועצמאיות בגיל צעיר מבלי שביקשנו… 

הגעתי לתיכון, ואז הגיעה ההזדמנות "ללכלך את הידיים" באמת. בחרתי ללמוד במגמת מכניקה עדינה, מורה אגדי וכיתה שכולה בנים. היתה חוויה נפלאה. משם, הדרך לחיל החימוש היתה קצרה. התגייסתי לחיל החימוש אחרי טירונות באביב, עברתי קורס הדרכה, סיימתי בהצטיינות, למדתי מכונאות גנרטורים, סטאז' בבסיס ג'וליס (כל יום מלא גריז על הידיים, פשוט חגיגה בשבילי), שני פיקודי מחזור בבה"ד 20 ומשם לקצונה. 

אהבתי את הצבא מאוד ונהניתי מכל רגע, אבל אחרי מספר תפקידי שטח החלטתי שהספיק לי.

שלום לאזרחות, תואר ראשון בתקשורת ומנהל עסקים (סיימתי בהצטיינות) ואז טיול "אחרי צבא". שלושה חודשים במרכז אמריקה, לגמרי לבד. אני והחופים של קוסטה ריקה, השווקים והכפרים של גואטאמלה, היערות של מקסיקו, קורס צלילה בהונדורס ועוד אין ספור חוויות, פחדים ואנשים נפלאים שפגשתי בדרך. חתיכת טיול זה היה.

אחד הדברים שקרו לי בטיול הנפלא הזה, היה הרגע בו הבנתי שאני רוצה לעסוק בטיפול. ישבנו כמה חברים במסעדה בקוסטה ריקה ושלושה כלבים פצועים ורזים בטירוף הסתובבו סביב המסעדה. קמתי אליהם, רוקנתי את הצלחת שלי על האדמה וחזרתי לקחת מהתיק שלי ערכת עזרה ראשונה שתמיד סחבתי איתי. חבשתי את הפצעים שלהם, וחזרתי לשולחן להזמין להם עוד אוכל. פשוט נקרע לי הלב. החבר'ה אמרו לי שאני במקצוע הלא נכון… 

הגעתי ארצה והחלטתי לשלב בין האהבה שלי לבעלי חיים והרצון לטפל ונרשמתי לשנת לימודים בתחום טיפול באנשים באמצעות בעלי חיים, תחום נפלא אבל זה לא היה בדיוק מה שחיפשתי. המשכתי ללמוד, הפעם את אומנות העיסוי ואני זוכרת את השיחה עם אמא שלי במטבח בה היא אומרת לי עם חיוך גדול "את כל הזמן לומדת ולומדת, מתי תעבדי במשהו שלמדת ?" ואני חייכתי בחזרה ועניתי "מתישהו". 

לא הרבה אחרי השיחה הזו שלנו היא הגיעה הביתה עם כמה ספרים חדשים, חלק מהם ספרי בישול ועוד ספרון קטנטן שהיא הגישה לי. שאלתי "מה זה ?" והיא ענתה "משהו שהמוכרת המליצה עליו בקופה. נראה לי שיעניין אותך, זה היה במבצע בעשרה שקלים."

הספרון הקטן הזה "ארומתרפיה צעד אחר צעד" פתח בפניי את עולמם של צמחי המרפא ולימים היה זה ששינה לי את החיים… זה היה לפני כמעט 20 שנה.

מספר שנים היה זה תחביב קסום עבורי, יצרתי "תרופות סבתא" שונות באמצעות השמנים, רקחתי מוצרים שונים במטבח והפכתי את אמי ואחיותיי לשפנפנות ניסוי. אט אט גדל קהל לקוחותיי ואתו גדל התיאבון שלי לידע נוסף. 

מאז הוכשרתי כהרבליסטית קלינית, ניהלתי מעבדת צמחים במשך שלוש שנים, לימדתי את תחום הרוקחות הטבעית במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללת ספיר, סייעתי לחברה אמריקאית בפיתוח קו מוצרי קוסמטיקה לנערות ועוד… אבל הכי חשוב, אני חיה את הייעוד שלי כל יום ! מאושרת בעשייה שלי, מתרגשת לשוחח עם לקוחות ונמצאת בהודיה גדולה על כל הטוב בחיי ועל האפשרות להעביר אותו הלאה.

אמי נפטרה בשנת 2005 ממחלת הסרטן (בלבלב) ולא זכתה לראות אותי מקימה את החברה שלי ומתפתחת כפי שקיוותה, אבל אני יודעת שבמקום בו היא נמצאת היא רואה הכל, מכוונת, שומרת ובוודאי מחייכת. 

מוזמנים לקרוא עוד על הדרך שעברתי ואיך הכל התחיל ב"אודות החברה".